בחירות בפעם השלישית
יגאל צחור, קיבוץ רביבים
18.12.2019
מדינת ישראל ב-71 שנות קיומה עברה טלטלות בלתי פוסקות, יותר מכל מדינה דמוקרטית על-פני הגלובוס. בכל שאלות הקיום היו פריצות דרך מדהימות.
מלחמות; החל ממלחמת השחרור, כשבארץ חיו 600 אלף יהודים שלחמו נגד 7 צבאות של מדינות ערביות וכנופיות פורעים. ומאז עוד שש מלחמות בזירות שונות( מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, שני מלחמות בלבנון), ומבצעים צבאיים לאורך כל השנים.
שלום; מדינת ישראל שהוקמה על-אף התנגדות הערבים, ידעה בעבר למצוא את דרך הפשרה שהביאה להסכם שלום עם מצרים, ירדן וחתימה על הסכם אוסלו. שלושה ראשי ממשלה זכו בפרס נובל לשלום: מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס.
דמוגרפיה; מדינת ישראל מונה היום כ-6.5 מיליון יהודים, יותר מפי 10 מהקמת המדינה. בנוסף חיים במדינה כמעט 2 מיליון תושבים מדתות שונות, רובם מוסלמים.
כלכלה; בשנים הראשונות, בעיקר עם העלייה ההמונית של ניצולי השואה, ויהודי צפון אפריקה, היה מחסור חמור במזון, תנאי דיור קשים(אוהלים , פחונים), שהביאו להחלטה להקציב מזון בפיקוח ממשלתי. והיום אחרי שבעה עשורים, מדינת ישראל היא מדינה משגשגת כלכלית. בפסגת ההיי-טק העולמי.
חינוך, תרבות ורווחה ; במערכות החינוך שלנו גדלו אנשים שמצטיינים בכל התחומים, ביניהם זוכי פרס נובל בתחום הכימיה, הפיזיקה הכלכלה והספרות. יש יצירה מקומית מדהימה בתחום הספרות ,הקולנוע והטלוויזיה. הוקמו מוסדות רווחה למופת. אך עם זאת יש להודות שבשנים האחרונות אנחנו מפגרים בתחומים הללו מול מדינות המערב. הן בשל הפערים בחברה הישראלית, ובגלל הקצאת תקציבים לפי חלוקה פוליטית ולא לפי צרכים של האוכלוסיות החלשות וצרכי הפריפריה.
דמוקרטיה; ארחיב בנושא הזה, שנראה היום החולייה החלשה בין אדני היסוד עליו הוקמה המדינה. אנחנו היום הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.(יש מראית עין של דמוקרטיה בחלק מהמדינות). רבים מאוד מאזרחי ישראל שנקלטו בארבעת העשורים הראשונים למדינה, הגיעו ממדינות לא דמוקרטיות; מזרח אירופה, שם שלט השלטון הקומוניסטי, צפון אפריקה, שם שלטו מלכים או חונטות צבאיות, כמו גם חלק ממדינות דרום אמריקה.
אף על פי כן, למרות המלחמות והמצב הכלכלי הקשה ישראל השכילה כל השנים לשמור על דמוקרטיה יציבה, עם חלוקה ברורה בין שלושת הרשויות; המחוקקת, השופטת והמבצעת. גם חילופי השלטון בין מפלגות יריבות התבצע באופן מופתי. במשך כל שנות שלטון השמאל הקפידו לקיים דמוקרטיה איתנה. גם בעקבות המהפך הפוליטי, ועליית הליכוד מנחם בגין הקפיד לשמר את הדמוקרטיה וזכורה אמירותו: "יש שופטים בירושלים".
מאז רצח יצחק רבין, יש אווירה עכורה שמסכנת את הדמוקרטיה. אך כולם הקפידו לשמר את המבנה הדמוקרטי. גם כשמנהיגי האומה סרחו ועברו עבירות של שוחד מרמה ומעשי אונס. המערכת המשפטית עשתה דין צדק. כך נשפטו למאסר; ראש ממשלה, נשיא ושרים. כולם קבלו את הכרעת הדין.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לשנות את החוקים וכללי המשפט. למרות שהוגשו נגדו כתבי אשום חמורים הוא מסרב להתפטר ולעמוד לדינו של בית המשפט. בשל כך מדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות שלישית כשראש הממשלה שלא הצליח פעמיים להרכיב ממשלה בישראל, גורר אותנו בפעם השלישית תוך שנה למערכת בחירות.
ספק אם בלילה של ה-2.3.19 מיד אחרי סגירת הקלפיות אפשר יהיה להקים בישראל ממשלה שיש לה רוב פרלמנטרי. גם אז אין סיכוי שנתניהו יתפטר מרצונו ויאפשר להקים ממשלה יציבה בישראל.
מערכת הבחירות הקרובה כולה תהיה סביב הגנת הימין על מנהיג שצריך לעמוד לפני מערכת המשפט ולקבל את פסיקתה. ראש הממשלה מלהיט את היצרים ,מעמיד מדינה שלמה שכבר שנה לא מתפקדת להכריע בין היחיד לבין קיומה של מדינה דמוקרטית שאזרחיה מחויבים להיות שומרי חוק.
מדינת ישראל כל שנות קיומה פעלה לפי הכלל; כולם שווים בפני החוק. המדינה קודמת ליחיד. הכלל הזה היה נכון גם למנהיג הדגול מכולם , דוד בן-גוריון. כשהתנגש עם המוסדות הדמוקרטיים של מפלגתו נאלץ להתפטר מתפקידו. אך יושרו האישי והציבורי היו נר לרגליו. הוא היה דוגמה ומופת לדור הצעיר, כפי שהיו המנהיגים הגדולים; גולדה, פרס, רבין ובגין. והיום יבדל לחיים ארוכים נשיא המדינה ראובן ריבלין.
במערכת הבחירות הקרובה האזרח הישראלי צריך להכריע האם להעדיף את המדינה או את ראש הממשלה המכהן שמסרב להתמודד מול הכרעת הדין.
יגאל צחור
רביבים
יגאל צחור:
יליד נתניה 1945. גדל בבית רוויזיוניסטי. למד 12 שנים בבתי ספר דתיים. שרת בצנחנים (בסדיר ומילואים 25 שנים).לחם במלחמות ישראל מששת הימים ועד מלחמת לבנון. חמישים שנה חבר קיבוץ רביבים בנגב. אבא לחמישה ילדים ו-11 נכדים.מזכיר קיבוץ,ומחנך בבית ספר אזורי במגן. למד באוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ת"א, סיים לימודי היסטוריה ישראלית וכללית,
התמחה בתולדות הציונות. ובעל תואר שני במנהיגות פוליטית. שמש מזכיר פוליטי של התנועה הקיבוצית בתקופתם של יצחק רבין ז"ל ואהוד ברק כשהיו ראשי ממשלה. כתב את המצע של מפלגת העבודה.
הקים וניהל מרכז רעיוני חינוכי בבית ברל. נבחר לתפקיד יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית. היום חבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי, והנהלת "עמך".בשנים האחרונות התמסר לכתיבת ספרים.
הוציא שבעה ספרים, בנושאים שקשורים לחברה הישראלית ולפוליטיקה על גווניה. בין השאר: על קהילות שונות בישראל, על מלחמות ישראל, על החברה הבדואית. פרסם לאחרונה ספר על יישובי "עוטף עזה".